גוף ונפש בראי הזמן
כתבה: דר' איילה בן אלישע, D.N.
מחקר אשר התקיים במרפאת מיו שבארה"ב, ופורסם ב- (2000;75:140-143) Mayo Clinic Proceedings , טוען כי נטיית אנשים לפרש את אירועי חייהם באור שלילי, מגדילה את הסיכון שלהם למוות מוקדם. או במילים אחרות, המפתח לחיים ארוכים הוא אופטימיות.
המחקר אשר נוהל ע"י ד"ר טושיהיקו מן המחלקה לרפואת הנפש של מרפאת מיו ברוצ'סטר, סקר את תוצאותיהם של 839 מטופלים אשר עברו מבדק של אופטימיות-פסימיות על פי הסולם
של מבדק האישיות הרב שלבי של מינסוטה, בין השנים 1962 ו – 1965.
מתוך 839 הנבדקים , 529 נשים ו- 310 גברים, 124 נבדקים סווגו כאופטימיסטים, 197 כפסימיסטים ו –518 כמעורבים. 30 שנה לאחר מכן, התקיים מעקב על 523 איש מתוך הנבדקים.( 200 איש מתוכם מתו, ו116- לא אותרו.)
לדברי העורך, מרטין א. סליגמן, ישנם לפחות ארבעה מנגנונים היוצרים את ההבדל בשיעור התמותה:
• אנשים פאסימיים נוטים להיות פסיביים וחווים אירועים קשים יותר בחייהם.
• מתוך הנחה שכל מה שהם עושים ממילא אינו מעלה ואינו מוריד , הם מצייתים פחות לתוכניות טיפוליות ואינם נוקטים צעדים מניעתי ים (כמו למשל, הפסקת עישון).
• פאסימיסטיים נוטים ללקות בדיכאון בשיעור גבוה יותר ודיכאון מקושר עם תמותה.
• המערכת החיסונית של פאסימסטיים מתפקדת פחות טוב מזו של האופטימיסטיים.
האם ממצא זה מפתיע? לא בהכרח. כבר לפני כ- 5000 שנים, עמדו הסינים הקדמונים על החשיבות המכרעת של איזון הנפש בשמירה על הבריאות. בין גורמי המחלות מנו הסינים שבעה רגשות בהם פחד ואימה, הפוגעים בכליות, כעס הפוגע בכבד, שימחה מוגזמת (מניה) הפוגעת בלב, אבלות ועצב פוגעים בריאות." מסיבה זו החכמים הקדמונים נהגו שלא לעסוק בשום עניינים חומריים, והם היו מעוררי כבוד בהנאותיהם ובשמחותיהם. הם פעלו על פי רחשי ליבם ומעולם לא רצו או שאפו להגן על מטרה חסרת משמעות. לכן תוחלת חייהם הייתה בלתי מוגבלת, כמו השמיים והאדמה."
(ספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב, פרק 5)
למעשה, בכל התרבויות והפילוסופיות הקדומות, לא נעשתה כל הפרדה בין גוף לנפש ויחסי הגומלין ההדוקים ביניהם היו ברורים. כך למשל, הרמב"ם, בספרו "הנהגת הבריאות", " מביא שהרופא המטפל בחולה צריך לטפל קודם כל במצבו הנפשי"... ולכך לא מספיקה ידיעת הרפואה. הרמב"ם גם מבאר שהיות וגורמי צער הם או מחשבות על דברים שקרו, או פחד ממה שעלול לקרות, ראוי לאדם המשכיל לדחותם: את הצער והמחשבות על העבר, מפני שכבר אינם מסוגלים להשתנות, והפחד מן העתיד מפני שעדיין לא מוכרח שהוא יהיה רע, ואדרבה ראוי לשים מבטחו בה' שיהיה טוב" נשמע פשטני למדי ואין ספק שנקיטת צעדים אלו אינה פשוטה כל עיקר. בהרצאתי אציג ממצאים ממספר מחקרים שנעשו בשנים האחרונות המצביעים על הקשר בין הגורם הנפשי והתפתחות מחלות וכן מספר הצעות לשיטות המסייעות לשמירה על איזון נפשי ובכך- השגת בריאות אופטימלית.
התחום המדעי העוסק בכך, הוא בן כ- 30 שנה, והוא קרוי נוירו- פסיכו-אימונולוגיה. תחום זה בודק את הקשר בין המצב הנפשי, למערכת העצבים ולמערכת החיסון. על אף שמבחינה מחקרית עדיין נמצא בחיתוליו, צובר התחום תאוצה בשנים האחרונות, ואין כל ספק כי ישנם קשרי גומלין הדוקים ביותר בין מערכות אלה, אם כי לא תמיד ברורים המנגנונים. יחד עם זאת, המסקנה המתבקשת היא שבכל טיפול בבעיה בריאותית יש לקחת בחשבון את ההיבט הנפשי ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר בצעדים מניעתיים ובאימוץ אורח חיים בריא.
להלן לקט אקראי של ממצאי מחקרים:
"אנשים המפגינים רמות גבוהות של כעס ועוינות, סביר יותר שיפתחו מחלות לב כליליות" (נמצא מתאם עם רמות גבוהות של הומוציסטיאין)" April, 2000 Life Sciences Journal.
במחקר אחר נמצא קשר בין רגש דאגה, כמרכיב בתחושת חרדה לעליה בשכיחות של מחלות לב כליליות.
(Circulation,1997;95:818-824).
"רמות גבוהות של כעס, קשורות גם ליתר לחץ דם" Stroke; 1999;30;523-528.
"תסמיני דיכאון מחמירים מצבם של חולי אסטמה" Journal of General Internal Medicine,May,2000.
"לגברים מדוכאים סיכון גבוה יותר למות כתוצאה ממחלת לב" American Medical Association s Archives of Internal Medicine , May 2000 .
"נמצא שיעור גבוה של תסמיני דיכאון בקרב קשישים שלקו בדמנטיה (שיטיון).
"לגברים מדוכאים סיכון גבוה יותר למות כתוצאה ממחלת לב" American Medical Association Archives of Internal Medicine May 2000.
דיכאון מחמיר מצבם של חולי סוכרת סוג 2וטיפול בתסמיני הדיכאון עשוי לסייע בוויסות רמות הסוכר." American Diabetes Association 59th Annual Scientific Sessions.
ישנן גם הוכחות מדעיות הקושרות בין דיכאון ומחלות עור כגון אקנה ופסוריאזיס. Journal of Dermatology, May 2000. (מעניין לציין כי הריאות, הנקשרות ברפואה הסינית לעור נפגעות כתוצאה מדיכאון.
"דיכאון וחרדה אף נקשרים ליתר לחץ דם" Psychosomatic Medicine ,March 2000 .
מצב נפשי ירוד תורם לכאבי גב תחתון" Spine , December 1999.
לקט אקראי זה של ממצאים מצביע בעליל כי מצב נפשי נמנה בין הגורמים המשפיעים על יכולתנו לשמור על גוף בריא ועל תנגודת למחלה או על התגברות על מחלות..סטרס ותגובות רגשיות, יחד עם גורמים גנטיים, פיזיולוגיים, התנהגותיים(* במושג זה נכללים תזונה, פעילות גופנית, עישון וכי"וב) וסביבתיים משפיעים על מערכת העצבים, המערכת ההורמונלית ומערכת החיסון ויש לכך השלכות כבדות משקל על התפרצות מחלות כרוניות רבות בהן סרטן, מחלות לב וכלי דם, מחלות בדרכי הנשימה ובמערכת העיכול ועוד.
נשאלת השאלה כיצד יכולה הרפואה הטבעית לעמוד לרשותנו בתחום והאם מן ההכרח הוא ללכת למטפלים לשם כך או שניתן לאמץ אורחות חיים המסייעים בשמירה על נפש בריאה המהווה תנאי מקדים לגוף בריא? התשובה חיובית בכל מקרה. ניתן לטעון כי במציאות חיינו, הכוללת מיתון, מצב בטחוני רעוע, תאונות דרכים ומצב עולמי לא מעודד במיוחד, קשה עד בלתי אפשרי לשמור על אופטימיות אלא אם כן, ננקוט במדיניות של בנות יענה. ואכן לאור ממצאי מחקר שפורסם לאחרונה בארה"ב, בעקבות הפיגוע במגדלי התאומים מומלץ לפחות, להפחית את הצפייה בחדשות כיוון שנמצא שחשיפה לסטרס פאסיבי, כגון הצגת התמונות שוב ושוב בחדשות, פוגעת במערכת החיסון. יחד עם זאת, אין די בכך. ישנן מספר שיטות לטיפול עצמי בהן רייקי, תירגול יוגה ומדיטציה וכן פעילות גופנית המסייעים בהתמודדות עם הלחץ היומיומי.
מבחינה טיפולית, למעשה במרבית השיטות של רפואה טבעית מוקצה מקום של כבוד לנפש, ישנן שיטות המציגות את הנפש כגורם העיקרי והבלעדי למצבנו הבריאותי כמו פרחי באך, הומיאופטיה קלאסית, הילינג, דימיון מודרך ועוד. שיטות טיפול אחרות גופניות, שמות דגש על איזון נפשי בצד האיזון הגופני- כמו רפלקסולוגיה, שיאצו ואפילו אקופונקטורה. גם בתזונה ישנם זרמים מסוימים המתייחסים להיבט הנפשי- אנרגטי של המזונות. (כמו למשל ברפואה הסינית וההודית).
בסופו של דבר אין זה חשוב איזו שיטה או אפיק יבור לו האדם לשמירה על איזון נפשי. הדבר החשוב הוא מודעות לרגשותינו ולהשפעתם על מצבנו הבריאותי ובעיקר לדעת ללחוץ על הבלמים בזמן כאשר אנו מניחים ללחצים נפשיים מכל סוג שהוא להכריע אותנו ולפגוע בבריאותנו. הפנמה של הקשר בין הגוף לנפש, עשויה לסייע לנו בכך, לשפר את איכות חיינו ולסייע בהתמודדות עם קשיי היומיום.